פלאי הכתב - החרוצות על גבי האבנים
פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (כח, יא). וברש"י כתרגומו כתב מפרש כגלוף דעזקא, חרוצות האותיות בתוכן כמו שחורצין חותמי טבעות, שהם לחתום אגרות, כתב ניכר ומפורש.
לפי פרש"י משמע אותיות חריצות כמו בטבעת שחותמים על שעוה או בצבע כידוע. אבל לפי זה יהי' האותיות חרוצות הפוכות (כמו נון הפוכה אשר בחומש הפקודים) כדי שעל השעוה יצא ישר ככתבן. גם יש לדקדק על מה שכתוב 'והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל' אשר לפי הפשט הי' צריך לכתוב 'ושמות בני ישראל תהיינה על האבנים'.
ולכן צריך לפרש שהשמות שנכתבו על האבנים לא נחרצו על פני האבנים כלפי חוץ, כי אז נתקלקלו זיוון והדרן של האבנים רק נחרצו מעבר השני בצד שהי' שוכבות בתוך המשבצות כלפי פנים ונחרצו הפוכות (פיתוחי חותם) ומפני שהאבנים הטובות טבען כמו זכוכית הנראה להדיא מעבר השני, לכן נראה על צד האבן כלפי חוץ כתב ישר מפורש כמו על כל זכוכית שאם נכתב או נחרץ מעבר השני הפוך מצד השני ישר, ולכן נחרצו כפיתוחי חותם בהפך ונגד העם נקרא ישר.
וזהו שאמר הכתוב "והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל" שהאבנים היו מלמעלה והכתב נחרץ מתחתיו מצד פנים בתוך המשבצות.
