ער פארמאגט אויך דער פיפטער חלק פון שלחן ערוך
וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וגו' (יז,יט).
אמר רבינו מרוז'ין, בדרך צחות יש לתמוה למה נחלקה התורה הק' לחמשה חלקים, ואילו השלחן ערוך המורה לאדם איך לקיים מה שכתוב בתורה, נחלק רק לארבעה חלקים.
ברם יש לומר שבכונה עשו כן, ובאו לומר לאדם, שיתבונן בעצמו ויהיו עיניו פקוחות על כל דרכיו ומעשיו שיהיו לשם שמים, והאדם צריך להיות בעצמו החלק החמישי של השלחן ערוך, יען כי לא כל הזמנים שוים ולא כל הטבעים שוים ואין המקומות שוים, וכמרגלא בפומייהו דאינשי לומר על איש חכם ונבון, ער פארמאגט אויך דער פיפטער חלק פון שלחן ערוך - הוא יודע גם את החלק החמישי בשו"ע, ולעומת זה על היפוכו אומרים: עס פעלט איהם דער פיפטער חלק - אינו בקי בחלק החמישי בשלחן ערוך.
וזהו הנרמז בפסוק "והיתה עמו" מוסב על התורה שהזאת תהיה עמו תמיד, אבל שיהיה באופן ש'וקרא בו כל ימי חייו' קאי על האדם, שיקרא בו בעצמו, וידע איך להתנהג.
