עליהם 'מכות מרדות'
שמעתי בשם הגאון הקדוש, בעל 'צרור החיים', ה"ה רבינו רבי שמעלקא מסעלעש זי"ע, שהיה רגיל להפסיק בין הדביקים ולומר ה'ועל חטאים' בדרך זה:
'ועל חטאים שאנו חייבין, עליהם מכות מרדות', והיה מפסיק בין 'חייבים' לבין 'עליהם', ותיבת 'עליהם' נמשך להלן, והיה משמעו 'עליהם מכות מרדות'.
וכן אינך, 'עליהם מלקות ארבעים', 'עליהם כרת וערירי', עליהם ארבע מיתות בית דין'. כי אמר, איך יתכן שביומא דינא רבה נעורר על עצמינו פורעניות ח"ו, רק עליהם יבואו כל זאת.
ואני הוספתי בטעמא דמילתא, מפני שגלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך אלא ששעבוד מלכיות מעכב עלינו,
על כן הם הם הגורמים עלינו לחטוא, על כן מגיע להם העונש ועל כן עליהם מכות מרדות, וכן אינך. וכן אני נוהג אחריו לומר כן.
