סעודת ברית מילה – סגולה לפרנסה

וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר וגו' הָאֱלֹקִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי... יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וגו' (מח, טו-טז).

בספר שפתי צדיק להרה"ק מפילץ מביא, טעם לעשיית סעודה בברית מילה, כיון שנזכרו בברכת יעקב אבינו ע"ה "הרועה אותי" וגו' יחד עם "יברך את הנערים", וחז"ל דרשו (פסחים קיח.) קשין מזונותיו של אדם יותר מן הגאולה, דאילו בגאולה כתיב "המלאך הגואל אותי מכל רע", מלאך בעלמא, ואילו במזונות כתיב "הא-ל הרועה אותי" וגו' וכאן גואלים את הילד ע"י שמכניסים אותו בברית הקדוש, וע"י גאולה בא פרנסה שמתקרב למלכו של עולם, ומאן דקריב לבי מלכא לא חסר דבר, לכך עושין סעודה כדי להראות שע"י זה נמשך פרנסה.

בספר משנה שכיר מביא בענין זה דברים נפלאים מהגר"ש קלוגר בספרו מי נידה המפרש על דרך זה הפסוק "שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב" דאמרו חז"ל (נדה לא, ב) זכר שבא ככרו בידו, וויש לפרש היינו דע"י סעודת ברית מילה משפיעין פרנסה, וזוכה לפרנסה טובה ע"י הסעודה שעושין, וכמבואר במדרש פ' תצוה (שמו"ר לו, ג) דבזה שעושה סעודה ואף אם אין לו הוא לוה, מראה גודל שמחתו ועי"ז הוא זוכה לפרנסה טובה.

ועל זה רומז פסוק הנ"ל, דהוא דומה לאחד שמצא שלל רב עמוק עמוק בבור תחתיות, ומוכרח לשכור פועלים להוציא המטמון הלז ולו אין אפילו שוה פרוטה, הוא לווה מאחרים על ההוצאות, ואם לא ילוה ילך לאבדון כל המטמון, נמצא דע"י ההלואה יגיע לאוצר רב וישלם ג"כ מה שלוה. כמו כן הוא אצל סעודת ברית מילה דע"י שילוה ויעשה סעודה וישמח, יזכה לפרנסה מרווחת ויפרע אח"כ כל חובותיו, וזה שאמר דוד "שש אנכי על אמרתיך" - אף שצריך אני ללוות עליה, "כמוצא שלל רב", ומסיים הגר"ש קלוגר: "וכל המאמין בדברי חז"ל יעשה כן" עכ"ד ודפח"ח.