סגולת לימוד משניות- בפרט בחודש טבת
הגה"ק רבי שעפטל [בן בעל השל"ה הק'], בצוואה הנדפסת בסוף ספר יש נוחלין (דפוס אמשטרדם), כתב בהאי לישנא: "לימוד כל המשניות הוא דבר גדול, וקבלה בידי שאינו רואה פני גיהינום מי שהוא בקי במשניות".
ומוסיף מרן החיד"א (שם הגדולים, מע' ספרים, ת) על דבריו: ומה שכתב שקבלה בידו שהבקי במשניות אינו רואה פני גיהנם, כן ראיתי בספר חזון נחום סדר קדשים למורינו הרב מר קשישא כמהר"א נחום ז"ל, שמצא במדרש תלפיות בשם הרב האר"י ז"ל, לאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנם, קורא לכל שבט ושבט שיצילהו ואין עונה, וכשקורא ל'אשר' משיב קראת משנה מימיך, אם אומר לו הן, מיד מוציא אותו מגיהינום בזכות המשנה, וזה שאמר הכתוב (בפרשתנו) "מאשר שמנ"ה לחמו", אותיות משנ"ה, "והוא יתן מעדני מלך" - עדן של מעלה, עכ"ל.
בהקדמת הגאון בעל החזון נחום (הנ"ל) למשניות קדשים כתב: "ואפשר שזה גם כן כוונת הכתוב (דברים ל"ג) "בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ" שאין בכל האחין מי שיש בו כח להציל מדינה של גיהנום כי אם 'אשר', ויש בו זה הכח, בעבור "שטובל בשמן רגלו" ושמן היינו המשנה כנזכר לעיל, ורגלו הוא לימודו והרגלו, כמו לא רגל על לשונו, והכוונה שהיה רגיל ושקוד בלימוד המשנה ולכן יש לו כח להציל מי שעוסק בלימוד המשנה" עכ"ל.
ודבר פלא מצינו שכתב הגר"ח פלאג"י בספרו מועד לכל חי (סימן כ"ח, סק"ו) על סגולת לימוד משניות בחודש זה דווקא, וז"ל: "טבת בחינת נצח... ובחדש הזה מה טוב אם ישלים ח"י פרקי משנה בכל יום, אפילו אם אין לו פנאי ידחוק עצמו, יען שבטו אשר, כמו שכתוב בספר עמודי שמים (דף קמט ע"ב), ואשר שמנ"ה, מצילו מגיהנם כנודע" עכ"ל.
ובפרט עכשיו בימי השובבי"ם ת"ת הבאים לקראתנו, מצינו רבות בספה"ק שלימוד משניות הוא תיקון גדול, ונצטט בזה דברים נפלאים שכתב הנודע ביהודה (שו״ת מהדורא קמא אורח חיים סימן ל״ה) שכתב למי שבא לשאול מה יעשה לתיקון נפשו, בזה״ל: "והנה אף שאני מיקל בתעניות וסיגופים ותשובת המשקל לזה האיש, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, בפרט לפי רוב התמדת החטא. והנה התמדת התורה הוא עיקר. אמנם ילמוד דברי תורה שיש בהם ממש, משניות בעומק העיון עם תוס׳ יום טוב... עכ"ל, ותן לחכם ויחכם עוד.
