סגולת ימי הסליחות
נפתח בדברים נפלאים שאמר הרה"ק המהר"ש מבעלזא זי"ע: יש לדקדק בלשון המחבר בשלחן ערוך (או"ח ריש סימן תקפ"א) "נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים", שנקט בלשונו כדרכו של הרמ"א בכל מקום והתחיל בלשון מנהג נוהגים לקום, שאין זה כלל מדרכו של המחבר שיתחיל דבריו במנהג.
ונראה דרצה המחבר לרמז בלשונו הטהור כי לעת כזאת בהגיע ימי הסליחות והימים הנוראים ומתחילים ימי הדין, זקוקים אנו להמתיק ולבטל מעלינו את הדינים, והנה איתא בירושלמי (יבמות פי"ב ובמסכת סופרים פי"ח הלי"ח) שמנהג מבטל דין, כלומר שיש בכח מנהגי ישראל לבטל הדינים ולהמתיקם, ולכן פותח המחבר את הלכות ר"ה בלשון מנהג, כדי לבטל ולהמתיק הדינים בימי הדין אלו ע"י קיום המנהג.
אומרים משמו של הרה"ק בעל החידושי הרי"ם על ענין אמירת הסליחות בימים אלו לפני ר"ה, שזאת היא מתנה טובה שניתנו ימי סליחות אלו לפני ר"ה כדי שיהיו מטוהרים לפני ראש השנה, ואז יוכלו לעזור את עצמם ובפרט האנשים שהם ביד לבם שאין להם שום עצה להוציא את עצמם ממה שהם אסורים, וע"י הסליחות לפני ר"ה יקל להם להוציא ממסגר אסיר בר"ה וזהו שנאמר (תהלים קל, ד) כי עמך הסליחה למען תורא.
עוד ביאר במשל למה הדבר דומה לאיש צבא היוצא למלחמה, שבשעת המלחמה אין לו זמן להכנות ולאימונים, אלא עליו לקחת הנשק ביד ולירות, וההכנות צריכות להיות לפני המלחמה, כן הוא בראש השנה יום הדין שבאותו יום אין זמן להכנות, ולכן ניתנה מתנה של חודש אלול להכנות להכין את עצמו בסליחות ותחנונים ולפשפש במעשים לפני יום הדין (שיח שרפי קודש).
טעם נפלא על השייכות שיש להשכמת הסליחות אל היציאה משבת קודש כתב הגאון רבי יהודא סג"ל ראזנער זצ"ל אבד"ק סעקלהיד בספרו וזאת ליהודה (פרקי התעוררות לסליחות) כי היות שבשבת קודש אין שולטין המקטריגין ומארי דדינא כדאיתא בזוה"ק (פר' תרומה) על כן משכימין בטרם יבואו המקטרגים, כמשל המובא בבן מלך שגרשוהו עבדי המלך מלבוא לפני אביו המלך לזאת טיכס עצה להשכים טרם בא השומרים והשונאים שלו, לזאת "קדמנוך תחלה במוצאי מנוחה".
