מדוע לא פרסם הכתוב שמם של דתן ואבירם רק בפרשת קרח
וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים (ב, יג). איתא ברש"י ובמדרש שכל מקום שנאמר נצים ונצבים המה דתן ואבירם שנא' ודתן ואבירם יצאו נצבים.
ויש להעיר למה סתם המקרא לפרש שמותיהם שלשה פעמים, הן שני פעמים בפרשת שמות והשלישי בפרשת בשלח גבי המן, ורק אחר שלש הנה, גלה לנו בפרשת קרח שהמה דתן ואבירם.
אמר בזה הגה"צ רבי ישעי' פירסט אב"ד קהל עדת ישראל "שיף-שוהל" בוינא (נפ' כ"א אדר שנת תש"ג): "נקח מוסר מזה לסתום ולכסות במטמונים דוברי רעה ואנשי ריב ומצה ושלא לגלות חרפתם בקהל עד אשר יהיו מוחזקים ומפורסמים לבעלי ריב ולשון, ובתלתא זימני הוי חזקה, ומשום הכי סָתַם הקרא שמותיהם, אולי אחרי מתן תורה רוח אחרת יהי' עמם, ויכרעו ברך לעומת משה רבינו אשר הוריד עוז מבטחה ואשר ידעו ה' פנים אל פנים לכל האותות ולכל היד החזקה.
אבל באמת לא כן הי', כאשר כן הנסיון ילמדנו גם בזמנינו כי אנשים כאלו חולין המה לשעתו וחולין לעתיד לבא, ע"כ כאשר נתגלה רעתם בקהל בעת מחלוקת קרח ועדתו, אז נקראו בשמותם עלי אדמות גלוי וידוע לכל לא ברמז ולא בהסתר".
