כך נתן החות יאיר את שם ספרו
וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה (כה, יא).
בפסוק בתהלים (קיט, כד) 'גַּם עֵדֹתֶיךָ שַׁעֲשֻׁעָי אַנְשֵׁי עֲצָתִי', פי' המפרשים עדותיך המה שעשועי וגם המה אנשי עצתי, וצריך ביאור 'גם' חסר והו"ל למימר גם אנשי עצתי. והנה כוונת אנשי עצתי פי' ע"ד פסוק לי פסוקיך או שמואל בדיק בספרא (ראה חולין צה, ב), וכתבתי במק"א שזהו פי' וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו (דברים יז, יט), שבס"ת יקרא כל קורות ימי חייו ע"ד בדיק בספרא, והיינו אנשי עצתי שנמלך בספרא או בינוקא.
מיהו אין זה חידוש כ"כ דהוה כעין גורל, אבל יותר נפלא כי כמה פעמים בדרך שעשועי דאורייתא בלא כוונת מתכוון מוצא בשיעורא דיומא או בפרשת השבוע מעין המאורע שלו, והגאון חות יאיר כשהרהר איך יקרא שם ספרו ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה, וקראוהו לתורה וקראו לפניו ויקרא אותם וגו' חות יאיר עד היום הזה.
וכתב בהגהות מיימון (פרק א מהלכות מאכלות אסורות אות מ) ומייתי לי' ב"י בי"ד סי' פ"ב כשעסק ר"י בעופות קורא"ן אחד בא בישיבתו ובדקו אותו ומצאו קרקבנו נקלף וכיוצא בזה מעשים בכל יום, ולזה, גם עדותיך שעשועי אפילו אם לומד דרך שעשועי לימוד לא ע"ד גורל גם הם אנשי עצתי, כי רוח אלקים דבר בעוסקי תורה לשמה הזוכים לדברים הרבה.
