טעם למצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים
וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ וגו' בִּשְׁאָר מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ מֶה עָשׂוּ וּמַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ וגו' וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִנָּתֵן גַּם מָחָר לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּדָת הַיּוֹם (ט, ו-יג).
ידועים דברי האור החיים הק' על הפסוק (דברים יג, יח) "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" שכתב וזה לשונו: "כוונת מאמר זה כאן, לפי שציווה על עיר הנידחת שייהרגו כל העיר לפי חרב ואפילו בהמתם. מעשה הזה יוליד טבע אכזריות בלב האדם, כמו שסיפרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך, כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם, ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר. והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנידחת.
לזה אמר להם הבטחה - שיתן להם ה' רחמים הגם שהטבע יוליד בהם האכזריות, מקור הרחמים ישפיע בהם כוח הרחמים מחדש, לבטל כוח האכזריות שנולד בהם מכוח המעשה".
על פי דברים אלו אפשר לפרש את עניין המצווה של 'משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים', כי היות והרגו היהודים ואבד בי"ד בו ובט"ו בו הרבה גויים ועמלקים כמבואר בפסוקים, היה חשש שחלילה נבלע בדמם טבע האכזריות ורציחה, לכך תיקנו מרדכי ואסתר מצוות תרומיות אלו של חסד ונתינה להורות לכולם שבעל הרחמים הוא שציוונו על מחיית עמלק, והוא גם שיטביע בנו שוב את מידת החסד והטוב, "ונתן לך רחמים" וכדברי האוה"ח הק'.
ומשום כך תיקנו אחר כל הריגת עניין רחמנות. וי"ל רמז בזה, דאיתא ברמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו, י"ז) כל המרבה לשלוח לרעים משובח, בכל זאת טוב יותר להרבות במתנות לאביונים להחיות לב עניים מלשלוח מנות להרבה בני אנשים. - "ונתן לך רחמים ורחמך". זה כוח המשלוח מנות ומתנות לאביונים - מידת הרחמנות.
