התוה"ק - האורים והתומים בזמנינו
וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב (כח, לג). פרש"י זגין עם ענבלים שבתוכם, בין שני רימונים פעמון אחד ודבוק ותלוי בשולי המעיל.
רש"י מפרש פעמון ואצלו רמון, אך הרמב"ן מפרש רמון ובתוכו פעמון. וי"ל, דהנה ישנם אנשים שעושים עסק כיששכר וזבולון, אחד לומד כל היום ואחד עובד ומפרנס אותו שלומד, ועי"ז יש לו שכר לימוד התורה, אולם ישנם רבים שמקיימים בעצמם שניהם כמאמר התנא "טוב תורה עם דרך ארץ" ולומדים וגם עובדים כדי לפרנס עצמם.
והנה רמון רומז לתורה ומצוות וכדאיתא בגמ' חגיגה (דף כז) שאפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון, ופעמון זהב רומז לפרנסה, פשוטו כמשמעו זהב.
נמצא שלפירוש רש"י שאומר שפעמון זהב ואצלו היה רמון, בא הרמז כאן ליששכר וזבולון דמי שלומד לומד כל היום, ועל ידו יהא פעמון זהב דהיינו איש שמפרנסו. ולהרמב"ן דסובר דברמון עצמו הי' פעמון, בא הרמז כאן שגם הפעמון זהב שיש לו פרנסה ואפילו עשירות, יושב בתוך הרמון, היינו שהוא בעצמו עוסק בתורה ואינו מסתפק בזה שהוא מחזיק תורה.
