השמח ב'חנוכה' יזכה שיסירו ממנו כל הדאגות...
תמיד נופלת חנוכה בין אלו שני הסדרות, וישב – מקץ. הסדרא וישב מסיימת 'וישכחהו', וסדר מקץ מתחלת 'ויהי'. נ"ל לרמז לדברי רבינו הרמב"ם שפסק בהל' חנוכה (פ"ג ה"ו) דימי חנוכה הם ימי שמחה, ועיין ב'סדר היום' (סדר חנוכה) שכתב דבל יתעצב בימים הקדושים הללו רק צריך להיות בשמחה.
ונראה דזאת נרמז בשני תיבות הנ"ל, 'וישכחהו' - 'ויהי', כידוע (מגילה יב, ב) דתיבת 'ויהי' מורה על צער, והיינו דבימי החנוכה צריך להשכיח מלבו כל מיני 'ויהי' - כל מיני צער. ואם כי קשה לאדם שהוא מסובך בסבך הטרדות והדאגות, מה גם בצוק העת הזה [שנת תרצ"ד] שכמעט נשבר כל מטה לחם, לבל להתעצב ולהשכיח מלבו כל הצרות המשתרגים עלי צווארנו. אבל אם אעפי"כ נעשה כן, נזכה שימי החנוכה הבאים עלינו יביאו עלינו ישועה אמיתית, כידוע מספה"ק שבימי החנוכה נתגלה אור הגנוז אשר הוא מקור לכל הישועות, ויהיה נשכח באמת מאתנו כל הצרות. ויש לרמז זאת בתיבות "ויהי מקץ", היינו שה' יעשה באמת קץ ל'ויהי' שהוא צער, בזכות זאת.
