הקדמת לידת עשו גרמה לקיצור ימיו של אברהם אבינו
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וגו' (כה, כא). וברש"י נתפצר ונתפייס ונתפתה לו.
לכאורה, לשם מה היה דרוש 'התפייסות והתפתות' בכדי להיענות לתפילתם, ולמה לא פירש רש"י כפשוטו, שנעתר ה' ליצחק ומילא בקשתו.
וביאר הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל להלן בפסוק (שם, ל) "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וגו' וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" ומביא רש"י מדרש: "ואותו היום מת אברהם, שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה, לפיכך קיצר הקב"ה חמש שנים משנותיו". ולכן בישל יעקב נזיד של עדשים שזה מאכל אבלים".
היוצא לנו מדברי המדרש, כי בגלל התפקרותו של עשו, נתקצרו שנותיו של אברהם בחמש שנים. ואם היה עשו יוצא לאויר העולם בזמנו, דהיינו מאוחר יותר בחמש שנים כפי שהיה מעותד להיות, היה אברהם ממלא שנותיו, ק"פ שנים כמו יצחק.
ומדוע באמת נולד עשו חמש שנים לפני זמנו, כי הקב"ה נעתר לתפילתו של יצחק, שהפציר בה' לרפאות את רבקה מעקרותה והקדים את לידתו של עשו בחמש שנים.
ואמר הגרי"ח זוננפלד גימטריא נפלאה: "ויעתר לו ה'" בגימטריא "חמש שנים". כאשר נכד הגרי"ח אמר גימטריא זו להגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, לא התאפק הגאון מלכבוש את התפעלותו ואמר, בטוחני שגימטריא זו ברוח הקודש נאמרה.
ובזה מיושב דברי רש"י שאמר "נתרצה ונתפייס ונתפתה" כי כאן היתה ההיענות מלווה בהתפייסות ובהתפתות, שנתפייס ונתרצה הקב"ה להקדים לידתו של עשו בחמש שנים, אע"פ שע"י כך נתקצרו ימיו של אברהם אבינו בחמש שנים, ושפיר יש כאן התרצות והתפייסות.
