בסייעתא דשמייא מופלאה גילה מרן בעל המנחת יצחק את הנוכלות של התובע
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וגו' (יח, כב). איתא בגמ' (שבת י, א) 'תנא להו רב חייא בר רב מדפתי 'ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב' - וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו - תורתו מתי נעשית?!? אלא לומר לך, כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית' וכו'.
דיין שדן דין אמת לאמיתו זוכה לסייעתא דשמיא עצומה בכל מעשיו ומן השמים מסייעים בידו להגיע לחקר האמת.
מסופר על דין תורה שהובא אל הגאב"ד ה'עדה החרדית' - הגאון רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל ה'מנחת יצחק'. יהודי תבע את חבירו על סכום כסף גדול, לטענתו לווה ממנו האיש את הסכום ועדיין לא החזיר. היהודי שעמד מנגד הכחיש את הדברים בכל תוקף - 'לא לוויתי ממנו אגורה בימי חיי' - הצהיר.
פנו הדיינים אל המלווה ושאלו האם יש לו שטר חוב, וזה שלף מכיסו שטר עם חתימת ידו של הנתבע, ובו מצוינים כל הפרטים שהוצגו בתביעה. כאשר הוצג השטר לפני הנתבע השיב - שאמנם זו היא חתימת ידו המקורית, אך הוא חוזר ואומר שמעולם לא לווה כסף מהתובע, והשטר הזה מזויף מתחילתו ועד סופו, ואין לו כל מושג מהיכן הגיעה החתימה האישית שלו לידיו של האיש.
לכאורה הדין צריך להיות עם התובע, שכן גם נתבע מודה שהחתימה היא אמיתית ומקורית, אבל הגאב"ד שהרגיש מן הסתם שהצדק עם הנתבע - ביקש שהות לחשוב . למחרת קרא אליו ה'מנחת יצחק' את הנתבע וביקש ממנו להביא אליו כמה ספרים מספרייתו הפרטית, היהודי לא הבין על מה ולמה - אבל עשה את שנדרש, והנה פותח הגאב"ד את הדף הראשון בספריו ומבחין שהנתבע היה רגיל לחתום את שמו על הספר - לא בראש העמוד אלא באמצעיתו.
'האם השאלת פעם ספר כלשהו לתובע הלז' - שאל הגאב"ד את הנתבע. הלה אימץ את מוחו ונזכר - שאכן לפני זמן רב השאיל לו ספר אחד. לך לביתך והבא את הספר לכאן, הורה הגאב"ד. כשהובא הספר - הבחינו הכל לתדהמתם שהעמוד הראשון נתלש. עכשיו היה הכל מובן, התובע היה נוכל גדול, וכאשר הבחין שחתימת ידו של המשאיל על ספריו כתובה באמצעיתו של העמוד, החליט לתלוש את כל העמוד ממקומו, ולכתוב בקטע הריק שלפני החתימה את 'שטר ההלוואה', וכך לבוא אל בית הדין ולהציג את החתימה המקורית של הלווה.
מהיכן עלה רעיון מבריק שכזה במוחו של הגאב"ד, רק מתוך ההבטחה האלוקית שניתנה לדייני ישראל - שמן השמים יסייעו בידם להגיע אל האמת.
