בטעם הנוהגים בערב שבת לחתוך החלה בידיים ולא בסכין
בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים וגו' (מז, יד).
מנהג ידוע היה אצל חסידים, שבעש"ק לא השתמשו עם הסכין רק היה שוברין החלה בידים, וכבר מובא מנהג זו במהרי"ל (בהל' סעודה), ועיין בס' טעמי המנהגים (דף קיז) שמעתי כי יום הו' הוא נגד יוסף, וביוסף כתיב בשבר אשר הם שוברים, ע"כ משברים ביום ו' את לחם המוציא בידים.
ועיי"ש שמביא בשם הרה"ק מאלעסק ז"ל, לפי שנוהגין לאכול בערב שבת קודש מהחלות אשר נאפים לכבוד שבת קודש, על כן נוהגין לפרוס בעש"ק פרוסת המוציא בידים, כדי לחלק בין החלות אשר אוכלים אותו בעש"ק, לבין החלות שאוכלים אותם בשבת קודש, שאותן החלות של שבת קודש חותכין בסכין.
ובס' אמרי פנחס מהרה"ק מקאריץ ז"ל (שער ד' אות ב') מביא טעם שנוהגין בערב שבת לשבור את לחם המוציא בידים, כי רמז חיתוך המוציא לשם חת"ך שהוא שם של פרנסה, 'ומשביע' בגימטריא חת"ך, ובערב שבת כתב השו"ע שאין לאכול כדי להשביע, ע"כ אין לחתוך המוציא בסכין רק לפרוס בידים.
ועיי' בקובץ בית אהרן וישראל (גליון קג דף קכו, סקי"ח) שהחסיד ר' משה מלמד ז"ל מלוצק היה מוסר את מה שהיה מרגלא בפומיהו של החסידים הזקנים בלוצק שבערב שבת אין משתמשים עם הסכין, כי המלאכים שומרים את הסכין לצורך חיתוך הקוגל בשבת קודש.
ועיי' בס' אלה מסעי (עמ' קס"ד) שסיפר הרה"ק מרן הברך משה ז"ל שמרן העצי חיים בעת שהיה ילד צעיר, נענה פעם ואמר לאביו שהוא יודע טעם למנהג הלזה, כי הרי איתא בשו"ע (סימן רנ ס"א) שיש להשחיז הסכין בערב שבת קודש, ובכן כיון שנותנים בערב שבת את הסכין להמשחיז שישחיזנו, הרי אין סכין בבית ומוכרחים לשבור את הלחם בהידים, ונהנה מרן הקדושת יו"ט מדברי בנו היניק.
