בטעם המנהג להושיב החתן בקרן זווית של השולחן
בָּא גָד (ל, יא) וברש"י בא גד – בא מזל טוב.
יש לבאר דבריו, עפ"י מה ששמעתי מהרה"ק רבי יחזקאל משינווא זצ"ל בשם הרה"ק רבי צבי הירש (ב' עטרת צבי) מזידיטשוב זצ"ל, שהיה דרכו להושיב החתן בסעודת השבע ברכות בראש (כמו שאמרו ז"ל מו"ק כח, ב) בקרן זוית (למעלה) של השולחן, יען כי הקרן זוית היינו מחבר שני הצדדי"ם יחדו, וכן הוא הבחינה יחוד וחיבור חתן וכלה עכ"ל.
ונראה לי הרמז בזה, כי צ"ד גימטריא מז"ל טו"ב", על דרך שכתב רש"י על הכתוב "בא גד" בא מז"ל טו"ב, ועל כן הנהיגו ושגור הוא בפי כל ישראל שני תיבות אלו מז"ל טו"ב בכל עת התחלת ענין שצריכין הצלחה, וכמו שאמרו ז"ל (מו"ק כח, א) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא, ועי"ש מה דהאריך בזה ע"ד הנסתר.
