בטחונו בה' של מרן הגרי"ז מבריסק בעת מלחמת העולם הראשונה
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (כט, ז).
בעת מלחמת העולם הראשונה גָּלָה מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל לעיר ווילנא והתיישב בה לזמן מה, בני הקהילה יחדו לו בית מרווח וגדול לפי כבודו, אך לא עברו ימים רבים ושרי המדינה הודיעו לו שעליו לפנות את הבית עבור החיילים שעתידים להגיע לווילנא בעוד כמה ימים, ולשם כך הקצו לו דירה אחרת בקצה העיר.
[=בימים ההם נלחמו רוסיה וגרמניה זו עם זו, וממדינת רוסיה יצאה גזירת המלכות שכל אחד מחויב לפנות את ביתו אם יצטרכו החיילים והמפקדים להשתמש בו בעת המלחמה, וכיון שדירה מרווחת היתה בחרו אנשי הצבא להתגורר בה].
בני המשפחה נעצבו מאד מן הבשורה, כי הדירה אשר בקצה העיר לא היתה סמוכה ונראה למקום ישוב יהודי, ואם יהיה עליהם לעבור לשם לא יוכלו להתפלל בציבור.
אולם כאשר סיפרו על כך להגרי"ז לא הראה שום סימן של דאגה או עצבות, רק פתח ואמר להם ברוגע ובשלוה דהנה יש לדקדק על דברי שרו של עשו שאמר ליעקב אחרי האבקו עמו "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", והלא עדיין לא ניצח את עשו, כי נפגש עם המלאך בטרם הגיע לעשו וארבע מאות איש אשר היו עמו, כדמשמע מסדר הכתובים שרק אח"כ פגש בעשו, רק האמת שכל ההאבקות עם המלאך לא היה דבר של מה בכך, אלא מלחמה ברוחניות שרצה לנצח את יעקב שלימתא, כמו שאמרו חז"ל (חולין צא, א) על הכתוב (פסוק כה) "בהאבקו עמו" - מכאן שהעלו אבק ברגליהם עד לכסא הכבוד", אבל יעקב בקדושתו יצא נוצח והכניע תחתיו את השר של מעלה, וממילא ניצח אח"כ גם את עשו. "ומהכא חזינן, דעיקר הניצחון הוא לנצח את השר של מעלה, וא"כ מה יש לנו לדאוג".
ואכן לפליאתם של בני המשפחה הגיע אחד ממפקדי הצבא לבדוק את הבית, אך לא מצא הבית חן בעיניו ולא הסכים לגור שם, ורק אחרי שנסע הגרי"ז מוילנא הגיעו תיכף להחרימו עבור חיילי הצבא.
