קיצור שו"ע דיני חל המועד (סימן קד)

סעיף טו:

חֶשְׁבּוֹנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁאִם לֹא יִכְתְּבֵם, יִשְׁכָּחֵם, מֻתָּר לְכָתְבָם מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר הָאָבֵד. וְכֵן מַה שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד מֻתָּר לִכְתֹּב, אֲבָל שְׁאָר דָּבָר אָסוּר לִכְתֹּב. וְאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים שֶׁכּוֹתֵב אָדָם לַחֲבֵרוֹ נוֹהֲגִין לִכְתֹּב בְּשִׁנּוּי קְצָת, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין שׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה עֲקֻמָּה. וּלְכָל מַה שֶּׁמֻתָּר לִכְתֹּב, מֻתָּר גַּם כֵּן לְתַקֵּן קוּלְמוֹס וּדְיוֹ:

סעיף טז:

מִי שֶׁצָּרִיךְ לְמָעוֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, אֶלָּא שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ פֶּן לֹא יִמְצָא לִלְווֹת לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וְהַמַּלְוֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַלְווֹת לוֹ בְּלֹא שְׁטָר, מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב אֶת הַשְּׁטָר.