קיצור שולחן ערוך • סימן לד • הלכות צדקה - סעי' י-יא

סעיף י':

מִי שֶׁאָמַר, אֶתֵּן סֶלַע צְדָקָה לִפְלוֹנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיָּבֹא אוֹתוֹ עָנִי. וְיָכוֹל כָּל אָדָם לְהַפְרִישׁ מָעוֹת לִצְדָקָה שֶׁיִּהְיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ לְחַלְּקָם בִּמְעַט מְעַט כְּמוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לוֹ.

סעיף יא':

הַכּוֹפֶה אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּ צְדָקָה וּמְעַשֶֹּה אוֹתָן שְֹכָרוֹ גָּדוֹל מִשְֹּכַר הַנּוֹתֵן, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהָיָה מַעֲשֵֹה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. וְעַל גַבָּאֵי צְדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁגּוֹבִים אֶת הַצְּדָקָה נֶאֱמַר, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים. וְגַבַּאי צְדָקָה שֶׁהָעֲנִיִּים מְחָרְפִים אוֹתוֹ אֵין לוֹ לָחוּשׁ, כִּי עַל יְדֵי זֶה זְכוּתוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל.