"תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת"

בְּדַף זֶה מְביאה הגמרא מִדִּבְרֵי אָמוֹרָאִים בִּגְנוּתָהּ שֶׁל מִדַּת הַכַּעַס.
כֹּה גְרוּעָה הִיא מִדַּת הַכַּעַס, עַד שֶׁהַתלמוד אומר שֶׁמִּי שֶׁכּוֹעֵס "כָּל מִינֵי גֵיהִנָּם שׁוֹלְטִים בּוֹ".
רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתֵּי אַף אוֹמֵר, כִּי הַכּוֹעֵס שׁוֹכֵחַ מִן הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד.
הָרַמְבַּ"ם כּוֹתֵב: "הַכַּעַס מִדָּה רָעָה הִיא עַד לִמְאֹד וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר, וִילַמֵּד עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִכְעַס וַאֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו".
גַּם בָּאִגֶּרֶת הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁכָּתַב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחֲמָן - רַמְבַּ"ן, לִבְנוֹ, הוּא מְלַמֵּד אוֹתוֹ הַנְהָגוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כֵּיצַד רָאוּי לִיהוּדִי לִנְהֹג, וּבָרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה הוּא מַזְהִיר אֶת בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכְעַס. וְכָךְ כָּתַב הָרַמְבַּ"ן לִבְנוֹ: "תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם, וּבָזֶה - תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחֲטִיא בְנֵי אָדָם". כְּלוֹמַר, כְּדַאי לְךָ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְדַבֵּר תָּמִיד בְּנַחַת עִם כָּל אָדָם, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְכָךְ לְעוֹלָם לֹא תִכְעַס, כִּי כְבָר הִתְרַגַּלְתָּ לְדַבֵּר בְּנַחַת, וְלֹא תָבֹא לִידֵי חֲטָאִים.