שְׂכַר שָׂכִיר
אָסוּר לְאָדָם "לִכְבֹּשׁ שְׂכַר שָׂכִיר".
שְׂכַר שָׂכִיר הוּא הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁל פּוֹעֵל הָעוֹבֵד אֵצֶל אָדָם .בְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּא סִיֵּם אֶת עֲבוֹדָתוֹ, או אחת לחודש, או בכל מועד שנקבע בין המעביד לפועל- חַיָּבִים לָתֵת לוֹ אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת, אִם יֵשׁ לַמַּעֲבִיד מִמַּה לְּשַׁלֵּם.
אָדָם עָבַד יוֹם שָׁלֵם או תקופה מסוימת עֲבוֹדָה קָשָׁה, הִזִּיעַ עָמַל וְטָרַח וְכָל הַזְּמָן הוּא חָשַׁב: הָעִקָּר שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם או התקופה אֲקַבֵּל אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלִּי, וכך יִהְיֶה לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹכֶל לִי וְלַיְלָדִים.
בְּסוֹף הַיּוֹם או התקופה הוּא בָּא לַמַּעֲבִיד שאוֹמֵר לוֹ:'תָּבוֹא מָחָר, אֵינִי מְשַׁלֵּם עַכְשָׁיו', אֵיזוֹ אַכְזָבָה תִּהְיֶה לוֹ.
מִשּׁוּם כָּךְ הַתּוֹרָה מַזְהִירָה לְהִמָּנַע מִכָּךְ מִכֹּל וָכֹל.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁאִסּוּר זֶה קַיָּם רַק אִם הַפּוֹעֵל מְבַקֵּשׁ מִבַּעַל הַבַּיִת שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ, אֲבָל אִם הוּא לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ עוֹבֵר אִסּוּר אִם אֵינוֹ לֹא מְשַׁלֵּם לוֹ מִיָּד.
