"שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי"
הַמֻּשָּׂג "תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר - כְּדִבּוּר" פירושו כך: אָדָם שֶׁאָמַר עֵדוּת, אוֹ עָשָׂה עֵסֶק, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ מִדְּבָרָיו בַּזְּמַן הַקָּצָר שֶׁלְּאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְדַבֵּר. מַהוּ זְמַן קָצָר זֶה? זְמַן שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בּוֹ אֶת הַמִּלִּים: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי".
מַדּוּעַ חֲזַ"ל קָבְעוּ דַּוְקָא אֶת שִׁעוּר הַזְּמַן שֶׁל הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, כְּשִׁעוּר הַזְּמַן שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲזֹר בּוֹ מִדְּבָרִים?
וּבְכֵן, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַמִּקְרֶה הַבָּא: בָּרוּךְ עוֹמֵד לִקְנוֹת חֵפֶץ בֶּחָנוּת וְהוּא אוֹמֵר לַמּוֹכֵר: "אֲנִי קוֹנֶה אֶת הַחֵפֶץ בִּתְנַאי שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי מִשְׁלוֹחַ הַבַּיְתָה, וּבִתְנַאי שֶׁהַפּוֹעֵל שֶׁלְּךָ יַתְקִין לִי אֶת הַחֵפֶץ בְּקִיר הַבַּיִת". מְצֻיָּן. אֲבָל אִם תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁבָּרוּךְ מְדַבֵּר יַעֲבֹר בַּמָּקוֹם הָרַב שֶׁלּוֹ, בָּרוּךְ יִסְתּוֹבֵב לוֹמַר לוֹ "שָׁלוֹם עָלֶיךָ מוֹרִי וְרַבִּי" וְאַחַר כָּךְ, אִם הוּא יְבַקֵּשׁ לְהוֹסִיף תְּנָאִים לַמְּכִירָה, הַמּוֹכֵר עָלוּל לוֹמַר לוֹ: "סְלִיחָה, אבל כְּבָר סִיַּמְתָּ לְדַבֵּר ואֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹסִיף תְּנָאִים נוֹסָפִים". לָכֵן תִּקְּנוּ שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת הַמִּלִּים "שָׁלוֹם עָלֶיךָ מוֹרִי וְרַבִּי", יָכוֹל כָּל אָדָם לְהוֹסִיף דְּבָרִים עַל מַה שֶּׁאָמַר לִפְנֵי כֵן.
