רִבִּית לְנָכְרִי שֶׁהִתְגַּיֵּר
אִסּוּר רִבִּית מִתְיַחֵס אַךְ וְרַק לְהַלְוָאָה הַנֶּעֱרֶכֶת בֵּין שְׁנֵי יְהוּדִים, אֲבָל מִן הַתּוֹרָה מֻתָּר לִיהוּדִי לְהַלְווֹת לְנָכְרִי בְּרִבִּית וּכְמוֹ כֵן מֻתָּר לִלְווֹת מִנָּכְרִי בְּרִבִּית.
מה יהיה הדין במקרה שנָכְרִי הִלְוָה כֶּסֶף לִיהוּדִי בְּרִבִּית, ולְאַחַר זְמַן מָה הַנָּכְרִי הִתְגַּיֵּר - הַאִם מֻתָּר לוֹ לִגְבּוֹת אֶת הָרִבִּית?
על פי הגמרא הַדָּבָר אָסוּר, שֶׁכֵּן עַתָּה הוּא יְהוּדִי וְאֵינוֹ יָכוֹל לִגְבּוֹת רִבִּית.
יַחַד עִם זֹאת קַיָּם מִקְרֶה שֶׁבּוֹ גֵּר זֶה רַשַּׁאי לִגְבּוֹת רִבִּית. למשל אִם זְמָן רַב לִפְנֵי שֶׁהוּא הִתְגַּיֵּר הוּא הִלְוָה לִיהוּדִי בְּרִבִּית, וּכְהַגִּיעַ מוֹעֵד פִּרְעוֹן הַחוֹב עִם הָרִבִּית בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַיְּהוּדִי: רְאֵה, אֵין לִי לְשַׁלֵּם לְךָ עַכְשָׁיו, אֶכְתֹּב לְךָ שְׁטַר חוֹב עַל הַחוֹב וְהָרִבִּית יַחַד וּבֶעָתִיד אֶפְרַע לְךָ אֶת הַחוֹב וְאֶת הָרִבִּית, וְכָךְ עָשׂוּ. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְגַּיֵּר אוֹתוֹ נָכְרִי הוּא רַשַּׁאי לִגְבּוֹת גַּם אֶת הָרִבִּית, כִּי עַכְשָׁיו הִיא כְּבָר אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת רִבִּית אֶלָּא כְּמוֹ חוֹב יָשָׁן.
