"פְּסִיק רֵישֵׁיהּ"

ישנו כְּלָל תלמודי חָשׁוּב הַנִּקְרָא "פְּסִיק רֵישֵׁיהּ".

מַעֲשֶׂה בְּאַדם שֶׁרָצָה לִגְרֹר סַפְסָל בְּשַׁבָּת מִבֵּיתוֹ אֶל בֵּית חֲבֵרוֹ (בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵרוּב), ואז שָׂם לֵב, כִּי עָלָיו לִגְרֹר אֶת הַסַּפְסָל דֶּרֶךְ שָׂדֶה, וְאִם כָּךְ, כְּשֶׁהוּא יִגְרֹר אֶת הַסַּפְסָל הוּא בעצם יַחֲרֹשׁ בָּאֲדָמָה. האם הֲמֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּךְ? הֲרֵי בְּשַׁבַּת אָסוּר לַחֲרֹשׁ.

בִּשְׁאֵלָה זוֹ נֶחְלְקוּ הַתַּנָּאִים. רַבִּי יְהוּדָה אוסר , ורַבִּי שִׁמְעוֹן מתיר מִפְּנֵי שֶׁאַבְשָׁלוֹם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּלָל לַחֲרֹשׁ, הוּא רַק רוֹצֶה לְהַעֲבִיר אֶת הַסַּפְסָל.

בְּדַף זֶה לוֹמְדִים, שֶׁלֹּא בְּכָל מִקְרֶה מַתִּיר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַעֲבִיר אֶת הַסַּפְסָל. רַק אִם לֹא בָטוּחַ שֶׁבִּגְרִירָתוֹ עַל פְּנֵי הַקַּרְקַע תִּתְבַּצַּע חֲרִישָׁה - מֻתָּר, אַךְ אִם בְּוַדַּאי הַסַּפְסָל יַחֲרֹץ אֶת הַקַּרְקַע - אָסוּר.

כְּלָל זֶה מְכֻנֶּה "פְּסִיק רֵישֵׁיהּ". כְּלוֹמַר, הַאִם יִתָּכֵן שֶׁאִם נַחְתֹּךְ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל בַּעַל חַיִּים, הוּא לֹא יָמוּת?! וַדַּאי שֶׁהוּא יָמוּת. כָּךְ בְּכָל מִקְרֶה שֶׁבּוֹ בְּוַדַּאי יִתְבַּצַּע הָאִסּוּר - אָסוּר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ. לָכֵן, אִם בִּגְרִירַת הַסַּפְסָל וַדַּאי תֵּחָרֵשׁ הַקַּרְקַע, גַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה שֶׁאָסוּר לִגְרֹר אוֹתוֹ.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).