עַד שֶׁיָּבוֹא אַבָּא
לָמַדְנוּ שֶׁלְּאָב יֵשׁ זְכוּת לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ עַד שֶׁהִיא מַגִּיעָה לְגִיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי. מִגִּיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי כְּבָר אֵין לוֹ זְכוּת לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ בְּלִי רְצוֹנָהּ.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים עַל הַמִּקְרֶה הַבָּא:
מַעֲשֶׂה בְּיַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁהִתְקַדְּשָׁה בְּלִי לִשְׁאֹל אֶת דַּעַת אָבִיהָ. הַאִם הַקִּדּוּשִׁין שֶׁלָּהּ נֶחְשָׁבִים? הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא, מִפְּנֵי שֶׁרַק אָבִיהָ יָכוֹל לְקַדֵּשׁ אוֹתָהּ, וְאָכֵן, הגמרא אוֹמֶר שֶׁהַקִּדּוּשִׁין שֶׁלָּהּ אֵינָם קִדּוּשִׁין.
אוּלָם, קַיֶּמֶת דֵּעָה בגמרא הַסּוֹבֶרֶת שֶׁיֵּשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁקִּדּוּשִׁין אֵלֶּה יָחוּלוּ.
כֵּיצַד?
אִם הָאָב הִסְכִּים לַשִּׁדּוּךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא לֹא הָיָה בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשִׁין. בְּמִקְרֶה כָּזֶה, אִם אַחַר כָּךְ הָאָב אָמַר: אֲנִי מַסְכִּים לַקִּדּוּשִׁין הַלָּלוּ", כָּעֵת מִתְבָּרֵר לְמַפְרֵעַ שֶׁהָאָב מַסְכִּים לַקִּדּוּשִׁין וְהֵם חָלִים.
