עֵדִים זוֹמְמִים
בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים. פֶּרֶק א' עוֹסֵק בְּדִינֵי "עֵדִים זוֹמְמִים", פֶּרֶק ב' עוֹסֵק בְּרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁגּוֹלֶה לְעִיר מִקְלָט, וְהַפֶּרֶק הַשְּׁלִישִׁי עוֹסֵק בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁנֶּעֱנָשִׁים מַלְקוֹת.
מַה הֵם עֵדִים זוֹמְמִים?
מְדֻבָּר בְּעֵדֵי שֶׁקֶר שֶׁהֵעִידוּ לְרָעַת מִישֶׁהוּ. כְּגוֹן: הֵם רָצוּ לְחַיֵּב מִישֶׁהוּ מָמוֹן שֶׁהוּא לֹא הָיָה חַיָּב, לְמָשָׁל: הֵם הֵעִידוּ שֶׁהוּא הִזִּיק לְמִישֶׁהוּ וּבֶאֱמֶת הוּא לֹא הִזִּיק. דֻּגְמָה נוֹסֶפֶת: הֵם רָצוּ לְחַיֵּב מִישֶׁהוּ בְּעֹנֶשׁ, לְמָשָׁל: הֵם הֵעִידוּ שֶׁהוּא חִלֵּל שַׁבָּת וְהוּא מִתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין.
הַתּוֹרָה קוֹבַעַת שֶׁכָּךְ הוּא עונְשָׁם שֶׁל הָעֵדִים הַזּוֹמְמִים: אֶת הָעֹנֶשׁ שֶׁהֵם רָצוּ לְחַיֵּב אֶת חֲבֵרָם - יְחַיְּבוּ אוֹתָם. אִם הֵם רָצוּ לְחַיְּבוֹ מֵאָה זוּז - יְחַיְּבוּ אוֹתָם מֵאָה זוּז, אִם רָצוּ לְחַיְּבוֹ מִיתָה - יְחַיְּבוּ אוֹתָם מִיתָה.
בְּמַהֲלַךְ הַמַּסֶּכֶת לוֹמְדִים שֶׁלֹּא כָּל עֵדֵי שֶׁקֶר הֵם "עֵדִים זוֹמְמִים" אֶלָּא בָּאופָנִים שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה.
