נָזִיר שֶׁנִּטְמָא מִמֵּת
לָמַדְנוּ כִּי הַנָּזִיר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא לְהִזָּהֵר מִטֻּמְאַת מֵת.
אֵיךְ נִטְמָאִים מִמֵּת? וּבְכֵן יֶשְׁנָן אֶפְשָׁרֻיּוֹת שׁוֹנוֹת. מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בַּמֵּת - נִטְמָא. מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת הַמֵּת - נִטְמָא, אֲפִלּוּ אִם לֹא נָגַע בּוֹ, לְמָשָׁל, הַסּוֹחֵב מִטָּה שֶׁעָלֶיהָ הַמֵּת - נִטְמָא. גַּם מִי שֶׁנִּמְצָא עִם הַמֵּת תַּחַת גַּג אֶחָד - נִטְמָא.
מִטֻּמְאַת מֵת אִי אֶפְשָׁר לְהִטַּהֵר עַל יְדֵי טְבִילָה בַּמִּקְוֶה בִּלְבַד, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁהוּא נִטְמָא מַזִּים עַל הַטָּמֵא מֵי פָּרָה אֲדֻמָּה וְגַם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאַחַר כָּךְ הוּא טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה וּלְעֵת עֶרֶב הוּא נִהְיֶה טָהוֹר.
בְּכָל הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם הוּא טָמֵא אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָרְבָּנוֹת. וְאִם כֹּהֵן הוּא אָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל גַּם תְּרוּמָה וְקָרְבָּנוֹת שֶׁרַק כֹּהֲנִים אוֹכְלִים מֵהֶם.
