"מִּצְוַת עֲשֵׂה דּוֹחָה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה"
בְּדַף ל"ט לָמַדְנוּ שֶׁבְּתוֹם נְזִירוּתוֹ צָרִיךְ הַנָּזִיר לְגַלֵּחַ אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ, כּוֹלֵל אֶת הַפֵּאוֹת.
על כך נשאלת השאלה- אֵיךְ יִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה, הֲרֵי הַתּוֹרָה מְצַוָּה אוֹתָנוּ שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ אֶת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ ?
כְּלָל יָדוּעַ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה קוֹבֵעַ כִּי "מִצְוַת עֲשֵׂה דּוֹחָה לֹא תַעֲשֶׂה". בַּכְּלָל הַזֶּה מִשְׁתַּמְּשִׁים פְּעָמִים רַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשְׁנָם מִקְרִים רַבִּים שֶׁבָּהֶם מִצַּד אֶחָד הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה מְסֻיָּם, אַךְ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הוּא עֲבֵרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הַכְּלָל הַזֶּה קוֹבֵעַ שֶׁבְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה יֵשׁ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה כִּי הַמִּצְוָה דּוֹחָה אֶת הָאִסּוּר.
לָכֵן, בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלְּכָל הָאֲנָשִׁים הַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת לְגַלֵּחַ אֶת הַפֵּאוֹת, הַנָּזִיר צָרִיךְ לְגַלֵּחַ אֶת פֵּאוֹתָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ מִצַּד אֶחָד "מִצְוַת עֲשֵׂה" - לְגַלֵּחַ אֶת הַפֵּאוֹת, וּמִצַּד שֵׁנִי "מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה" - שֶׁאָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ אֶת הַפֵּאוֹת, וְהַכְּלָל קוֹבֵעַ שֶׁ"מִּצְוַת עֲשֵׂה דּוֹחָה מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה".
