מָה אָכְלָה הַזִקִּיתָא?
נֹחַ וּבָנָיו שָׁהוּ בַּתֵּבָה בְּעֵרֶךְ שָׁנָה. כֵּיצַד הֶאֱכִילוּ כָּל חַיָּה וְחַיָּה?
הַגמרא מְסַפֶּר שֶׁשָּׁנִים רַבּוֹת אַחֲרֵי הַמַּבּוּל סִפֵּר אֶחָד מִבָּאֵי הַתֵּבָה, שֵׁם, בְּנוֹ שֶׁל נֹחַ, שֶׁאָכֵן צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָנוּ לְהַאֲכִיל אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, יֵשׁ חַיּוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בַּיּוֹם וְיֵשׁ חַיּוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת בַּלַּיְלָה, כָּךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה לָנוּ מְנוּחָה לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. אַבָּא, מְסַפֵּר שֵׁם בֶּן נֹחַ, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה אוֹכֶלֶת בְּרִיָּה הַנִּקְרֵאת "זִקִּיתָא" - מִין עוֹף קָטָן , עַד שֶׁפַּעַם אַחַת חָתַךְ אַבָּא רִמּוֹן וּמִן הָרִמּוֹן נָפְלָה תּוֹלַעַת, מִיָּד אָכְלָה הַזִקִּיתָא אֶת הַתּוֹלַעַת, כָּךְ נוֹדַע שֶׁמַּאֲכָלָהּ הוּא תּוֹלָעִים. מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילֵךְ הָיָה אַבָּא מַנִּיחַ סֻבִּין בְּמַיִם עַד שֶׁיַּתְלִיעַ, וְהָיָה מַאֲכִילָהּ מִן הַתּוֹלָעִים.
