מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ

בְּדַף כ"ג לָמַדְנוּ, כִּי אָדָם שֶׁבָּא וְאָמַר: "אֲנִי כֹּהֵן, תְּנוּ לִי תְּרוּמָה", אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַאֲמִין לוֹ, אִם אֵינוֹ מֵבִיא עִמּוֹ שְׁנֵי עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ כִּי הוּא אָכֵן כֹּהֵן.

בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ מִקְרִים שֶׁנִּתָּן לְהַאֲמִין לְאָדָם כָּזֶה.

הַגמרא מספרת עַל אָדָם שֶׁסִּפֵּר לַחֲבֵרָיו מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע עִמּוֹ בְּיַלְדּוּתוֹ. כֹּה סִפֵּר הָאִישׁ: אֲנִי זוֹכֵר, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן, אָבִי בָּא לְבֵית הַסֵּפֶר, הִרְכִּיב אוֹתִי עַל כְּתֵפָיו וְהִטְבִּיל אוֹתִי בַּמִּקְוֶה כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה טָהוֹר וּבָעֶרֶב יִתְאַפְשֵׁר לִי לֶאֱכֹל תְּרוּמָה.

לְאַחַר שֶׁיָּצָאָנוּ מִן הַמִּקְוֶה, אָבִי הִזְהִיר אֶת חֲבֵרַי שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בִי, וְהֵם נִזְהֲרוּ שֶׁלֹא לְהִתְקָרֵב אֵלַי כְּדֵי שֶׁאֶשָּׁאֵר טָהוֹר.

כְּשֶׁשָּׁמַע רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֶת הַסִּפּוּר הוּא אָמַר: הָאִישׁ הַזֶּה כֹּהֵן וְאֶפְשָׁר לָתֵת לוֹ תְּרוּמָה, גַּם אִם אֵינֶנּוּ מַכִּירִים אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ.

מַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהוּא "מֵסִיחַ לְפִי תֻמּוֹ". כְּלוֹמַר, הוּא לֹא בָא וְאָמַר: "אֲנִי כֹּהֵן", אֶלָּא סִפֵּר לְתֻמּוֹ סִפּוּר, וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר, כִּי הוּא הִתְכַּוֵּן רַק לְסַפֵּר סִפּוּר שֶׁמִּמֶּנּוּ אֲנַחְנוּ לָמַדְנוּ שֶׁהוּא כֹהֵן.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).