מִקְוֵה טָהֳרָה

 אָדָם טָמֵא אֵינוֹ נִטְהָר מִטֻּמְאָתוֹ עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה. גַּם מִי שֶׁנָּגַע בְּמֵת וְצָרִיךְ לְהַזּוֹת עָלָיו מִמֵּי פָּרָה אֲדֻמָּה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה.

לֹא כָּל כִּנּוּס שֶׁל מַיִם הוּא מִקְוֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִטַּהֵר בּוֹ מִן הַטֻּמְאָה. רַק כִּנּוּס שֶׁל מֵי גְשָׁמִים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ מֵעַצְמָם לְמָקוֹם אֶחָד הֲרֵי הוּא מִקְוֵה טָהֳרָה. אֲפִלּוּ אִם אָגְרוּ מֵי גְשָׁמִים בִּכְלִי וְהוֹבִילוּ אוֹתָם אֶל הַמִּקְוֶה - אֵין זֶה מִקְוֶה כָּשֵׁר. מַיִם כָּאֵלֶּה מְכֻנִּים "מַיִם שְׁאוּבִים" - מַיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ וְלֹא נֶאֶגְרוּ בַּמָּקוֹם מֵאֲלֵיהֶם.

מְעַנְיֵן לְגַלּוֹת שֶׁלִּפְעָמִים אֲפִלּוּ טְבִילָה בְּמִקְוֵה טָהֳרָה טוֹב, אֵינָהּ מוֹעִילָה וְהַטּוֹבֵל נִשְׁאָר טָמֵא, למשל-

 אִם אָדָם טוֹבֵל בַּמִּקְוֶה וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נוֹגֵעַ בְּטֻמְאָה- אם הוא עושה כך הוּא לא יָכוֹל לְהִטַּהֵר שֶׁהֲרֵי כָּעֵת הוּא נוֹגֵעַ בְּטֻמְאָה.(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).