מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יֶשְׁנוֹ אֵזוֹר בְּשֵׁם "סוּרְיָא" שֶׁנִּכְבַּשׁ עַל יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הוֹסִיף אוֹתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְאֵזוֹר זֶה יֵשׁ דִּינִים מְסֻיָּמִים שֶׁבָּהֶם הוּא כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַד הַדִּינִים הַלָּלוּ הוּא שֶׁבַּשַּׁבָּת אֶפְשָׁר לִקְנוֹת שָׂדֶה בְּסוּרְיָא מִיַּד נָכְרִי. כְּלוֹמַר: חֲזַ"ל אָסְרוּ לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת מַעֲשֵׂה קִנְיָן, אַךְ מִפְּנֵי מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתִּירוּ חֲזַ"ל לִקְנוֹת קַרְקַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִידֵי נָכְרִי.
זֹאת, וָעוֹד: אֲפִלּוּ מֻתָּר לוֹמַר בַּשַּׁבָּת לַנָּכְרִי לִכְתֹּב שְׁטַר מְכִירָה שֶׁל הַקַּרְקַע.
כַּמּוּבָן, אֵין מְדֻבָּר בְּאִסּוּר תּוֹרָה, כִּי מִן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אַךְ חֲכָמִים אָסְרוּ זֹאת, וְהִתִּירוּ זֹאת רַק לְצֹרֶךְ מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת מַדְגִּישִׁים כִּי אֵין הֶתֵּר לַעֲבֹר עַל אִסּוּרִים דְּרַבָּנָן אֵלֶּה עֲבוּר קִיּוּם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת, וְרַק עֲבוּר קִיּוּם מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתִּירוּ חֲזַ"ל אִסּוּרִים אֵלֶּה.
