מִצְוַת בִּכּוּרִים
אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְדֵּס אוֹ שָׂדֶה, בּוֹ הוּא מְגַדֵּל אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, עָלָיו לְהָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל שָׁנָה אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגָּדְלוּ בְּשָׂדֵהוּ בְּשָׁנָה זוֹ, ובְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נוֹתֵן אֶת הַפֵּרוֹת לַכֹּהֲנִים.
"בִּכּוּרִים" מִלְּשׁוֹן בְּכוֹר. אֵלֶּה הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הַבְּכוֹרִים.
הוֹלֵךְ אָדָם בְּפַרְדֵּסוֹ, וְהִנֵּה הוּא מַבְחִין שֶׁבֵּין עֲלֵי הָעֵץ מַתְחִיל לְבַצְבֵּץ פְּרִי. נוֹטֵל חוּט, קוֹשֵׁר עַל הַפְּרִי וְאוֹמֵר: "זֶה יִהְיֶה בִּכּוּרִים". כְּשֶׁהַפְּרִי גָּדַל וְהָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה, קָטְפוּ אוֹתוֹ, הִנִּיחוּהוּ בִּכְלִי וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם לַכֹּהֲנִים.
כָּאָמוּר, הַבִּכּוּרִים נִתָּנִים לַכֹּהֲנִים כְּמוֹ תְּרוּמָה הַנִּתֶּנֶת לַכֹּהֲנִים. בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ הֲלָכוֹת רַבּוֹת הַזֵּהוֹת לְבִכּוּרִים וְלִתְרוּמָה, וְאָנוּ נִלְמַד אַחַת מֵהֶן: חֲכָמִים תִּקְּנוּ שֶׁכֹּהֵן הָאוֹכֵל בִּכּוּרִים חַיָּב לִטֹּל אֶת יָדָיו לִפְנֵי כֵן, כְּדִינוֹ שֶׁל כֹּהֵן הָאוֹכֵל תְּרוּמָה.
