מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת קִנְיָנִים

בִּתְחִלַּת הַפֶּרֶק הזה בגמרא לוֹמְדִים מִי יָכוֹל לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה.
קִדּוּשִׁין הֵם קִנְיָן. וְלָכֵן, רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת קִנְיָן יָכוֹל לְקַדֵּש אִשָּׁה. לְפִיכָךְ, שׁוֹטֶה שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת קִנְיָן, גַּם אֵינוֹ יָכוֹל לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה, כִּי בְּלִי דַעַת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מַה קּוֹנִים. לֹא רַק קִנְיָנִים אֵין הַשּׁוֹטֶה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא כָל מַעֲשֶׂה הַדּוֹרֵשׁ מַחֲשָׁבָה. לְמָשָׁל, אִם שׁוֹטֶה הִפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, הַפֵּרוֹת נִשְׁאֲרוּ טֶבֶל וְאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אוֹתָם, מִפְּנֵי שֶׁתְּרוּמָתוֹ אֵינָהּ תְּרוּמָה וְצָרִיךְ שׁוּב לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
מִדִּין תּוֹרָה, גַּם יְלָדִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת קִנְיָנִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לִמְבֻגָּר.
(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי)