לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר
אנו מַכִּירִים אֶת הַפִּתְגָּם "לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר".
הַבִּטּוּי הַזֶּה נָפוֹץ לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע עִם אֱלִישָׁע הַנָּבִיא, שֶׁמביא הגמרא בְּדַף זֶה.
אֱלִישָׁע הָלַךְ לִירִיחוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס וּלְהַמְתִּיק אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה. כְּשֶׁיָּצָא מִן הָעִיר לִגְלְגוּ עָלָיו נְעָרִים פּוֹחֲזִים, כִּי הֵם הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים מֵהוֹבָלַת מַיִם זַכִּים לִירִיחוֹ, וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא תִּקֵּן אֶת מֵי הָעִיר הֵם נוֹתְרוּ בְּלֹא פַּרְנָסָה. הַנְּעָרִים הַלָּלוּ צָעֲקוּ אַחֲרָיו: "עֲלֵה קֵרֵחַ, עֲלֵה קֵרֵחַ", וְכַוָּנָתָם הָיְתָה שֶׁהוּא הִקְרִיחַ לָהֶם אֶת פַּרְנָסָתָם.
אֱלִישָׁע פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְקִלְּלָם וּמִיָּד יָצְאוּ שְׁנֵי דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וְטָרְפוּ אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם נְעָרִים פּוֹחֲזִים. לְפִי אַחַד הַהֶסְבֵּרִים בַּגמרא, בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר לֹא הָיוּ לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר וְהֵם נוֹצְרוּ בְּדֶרֶךְ נֵס מִפְּנֵי קִלְלַת הַנָּבִיא.
