לְמִי לְהַאֲמִין?
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁשָּׂכַר חֲמוֹר לָצֵאת עִמּוֹ לַדֶּרֶךְ. הַמַּשְׂכִּיר הִזְהִיר אֶת הַשּׂוֹכֵר: לֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הָעִיר "נָרַשׁ", שֶׁלֹּא צְרִיכִים לַעֲבֹר בָּהּ בַּמַּיִם, אֲבָל אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָעוֹבֶרֶת בַּנָּהָר שֶׁכֻּנָּה "פְּקוֹד", שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁהַמַּיִם יַזִּיקוּ לַחֲמוֹר.
לְאַחַר זְמַן מָה חָזַר הַשּׂוֹכֵר וְאָמַר: הַחֲמוֹר מֵת. אומנם לֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְךָ וְהָלַכְתִּי דֶּרֶךְ נְהַר פְּקוֹד, אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיוּ שָׁם מַיִם וְהַחֲמוֹר מֵת לֹא בְּאַשְׁמָתִי ולכן אֲנִי פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם עָלָיו.
הַאִם הוּא נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ מַיִם בִּנְהַר פְּקוֹד?
רָבָא אָמַר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, בִּגְלַל שֶׁאִם הוּא הָיָה שַׁקְרָן הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַמְצִיא סִפּוּרִים, וְהָיָה יכול לשַׁקֵּר ולומר: הָלַכְתִּי דֶּרֶךְ הָעִיר נָרַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוֵּיתִי וְהַחֲמוֹר מֵת .
אֲבָל אַבַּיֵּי אָמַר: מֵאַחַר שֶׁתָּמִיד נְהַר פְּקוֹד מָלֵא מַיִם, אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַאֲמִין לוֹ וְיֵשׁ לְחַיְּבוֹ בִּדְמֵי הַחֲמוֹר.
