כִּבּוּד אָב ואם והַלְוָיַת הַמֵּת
הגמרא מעלה שאלה הקשורה לדיני קדימויות בקיום מצוות.
מַעֲשֶׂה באדם שֶׁאָבִיו בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ שְׁלִיחוּת. בִּקֵּשׁ אותו אדם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה עַל שֶׁהוּא זוֹכֶה לְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב, וְהִנֵּה, הוּא רָאָה מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֲנָשִׁים מִתְקַהֲלִים לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת. עָמַד וְחָכַךְ בְּדַעְתּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת - מִצַּד אֶחָד יֵשׁ לוֹ מִצְוָה לְכַבֵּד אֶת אָבִיו, מִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ גַּם מִצְוָה לְלַוּוֹת אֶת הַמֵּת. מַה יַּעֲשֶׂה?
על השאלה הזו עונה הגמרא כך: אִם מִצְוַת הַלְוָיַת מֵת זֶה יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים - יֵלֵךְ אותו אדם לְקַיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב. אַךְ אִם אֵין מַסְפִּיק אֲנָשִׁים לְקִיּוּם מִצְוַת הַלְוָיַת הַמֵּת - יְלַוֶּה האיש אֶת הַמֵּת וְאַחַר כָּךְ יְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּת אָבִיו.
