כְּבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
בְּדַף זֶה בגמרא מופיעה הֲלָכָה חֲשׁוּבָה שֶׁנּוֹבַעַת מִכָּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד בְּיוֹתֵר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
למשל- תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבָּא לְבֵית הַדִּין כִּי יֵשׁ לוֹ דִּין תּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין בַּתּוֹר אֶלָּא הוּא נִכְנָס רִאשׁוֹן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה, זאת מפאת כבודו ועל מנת שלא יִתְבַּטֵּל מִתַּלְמוּדוֹ וְלָכֵן יֵשׁ לְאַפְשֵׁר לוֹ לְהִכָּנֵס רִאשׁוֹן.
הַגמרא דּוֹרֶשת מִפָּסוּק, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמְּכַבְּדִים כֹּהֵן לִטֹּל אֶת הַמָּנָה הָרִאשׁוֹנָה בַּסְּעֻדָּה, כָּךְ צָרִיךְ לִנְהֹג גַּם בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וּכְשֵׁם שֶׁמְּכַבְּדִים אֶת הַכֹּהֵן לְזַמֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כָּךְ צָרִיךְ לְכַבֵּד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְזַמֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" (מִצְוָה ת"נ) כּתוב כִּי כְּפִי שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה אוֹתָנוּ לָתֵת תְּרוּמָה לַכֹּהֲנִים וּמַעֲשֵׁר לַלְּוִיִּים, כָּךְ גַּם יֵשׁ לִתְמֹךְ בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁהֵם יוּכְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּלֹא טְרָדוֹת.
