טֻּמְאָת כְלִי חֶרֶס

הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת, אוֹ הַנִּמְצָא אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ בַּיִת - מְקַבֵּל טֻמְאָה אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּמֵּת, וְאִלּוּ יֶתֶר הַדְּבָרִים הַטְּמֵאִים מְטַמְּאִים רַק כַּאֲשֶׁר נוֹגְעִים בָּהֶם. לְמָשָׁל, אָדָם שֶׁנִּטְמָא מִמֵּת וְהָפַךְ לִהְיוֹת "אַב הַטֻּמְאָה", רַק אִם נוֹגְעִים בּוֹ נִטְמָאִים.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ דִּין מְיֻחָד בכלִי שֶׁעָשׂוּי מֵחֶרֶס, שאִם הַטֻּמְאָה נוֹגַעַת בִּכְלִי חֶרֶס מִבַּחוּץ, הוּא לֹא נִטְמָא. כָּךְ קָבְעָה הַתּוֹרָה- שאָדָם שֶׁטָּמֵא בְּטֻמְאַת "אַב הַטֻּמְאָה" ומַחֲזִיק כְּלִי חֶרֶס מִבַּחוּץ - הַכְּלִי לֹא נִטְמָא. רַק אִם הַטֻּמְאָה נִמְצֵאת בְּתוֹךְ כְּלִי הַחֶרֶס, הִיא מְטַמְּאָה אוֹתוֹ.