טָלֶה קָטָן בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
אַבְרָהָם הָיָה רוֹעֶה אֶת צֹאנו שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בְּאַחַת הַפְּעָמִים תָּקַף יֵצֶר הָרָע אֶת אַבְרָהָם וְהוּא גָּנַב לְעַצְמוֹ טָלֶה רַךְ וְקָטָן מִן הָעֵדֶר. בָּעֶרֶב הֶחֱזִיר אַבְרָהָם אֶת הָעֵדֶר לְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל לֹא שָׂם לֵב כְּלָל בְּהֵעָדְרוֹ שֶׁל הַטָּלֶה הַקָּטָן.
לְאַחַר תְּקוּפָה הִתְעוֹרֵר מַצְפּוּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וְהוּא הֶחְלִיט לָשׁוּב לְמוּטָב וּלְהַחֲזִיר אֶת הַגְּנֵבָה. בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ, כְּשֶׁכָּל בְּנֵי הַכְּפָר כְּבָר יָשְׁנוּ, צָעַד אַבְרָהָם עִם הַטָּלֶה עַל כְּתֵפוֹ, חָדַר לְדִיר הַכְּבָשִׂים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחַ בּוֹ אֶת הַטָּלֶה הַקָּטָן. אִישׁ לֹא רָאָה, אִישׁ לֹא שָׁמַע. "כָּךְ הֲכִי טוֹב", חָשַׁב אַבְרָהָם לְעַצְמוֹ, "מִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהָיִיתִי גַּנָּב? הֶחֱזַרְתִּי אוֹתוֹ לַמָּקוֹם וְסִיַּמְתִּי אֶת הַפָּרָשָׁה".
אלא שבַּבֹּקֶר נִמְצָא הַטָּלֶה מֵת בְּפֶתַח הַדִּיר.האם אברהם חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי
הַטָּלֶה?
עַל פִּי רַמְבַּ"ם בהִלְכוֹת גְּנֵבָה, נִפְסַק שכן, מִפְּנֵי שֶׁהַטָּלֶה לֹא הָיָה עִם חֲבֵרָיו הַכְּבָשִׂים תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת וְהוּא הִתְרַגֵּל לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וּלְפִיכָךְ עַד שֶׁהַבְּעָלִים אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁהַגְּנֵבָה הֻחְזְרָה, אַבְרָהָם נֶחְשָׁב גַּנָּב, וְהוּא חַיָּב עַל כָּל דָּבָר שֶׁיִּתְרַחֵשׁ עִם הַטָּלֶה.
