חומָרִים שֶׁפּוֹלְטִים חֹם
בְּעֶרֶב שַׁבָּת (יוֹם שִׁשִׁי) מֻתָּר לְהַטְמִין סִיר חַם, לַעֲטֹף אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכוֹת וּבְכָרִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר עַל חֻמּוֹ עַד זְמַן הַסְּעֻדָּה. אֲבָל, בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ אָסְרוּ חֲכָמִים לְהַטְמִין סִיר, שֶׁמָּא יַרְגִּישׁ בַּעַל הַסִּיר שֶׁהַסִּיר אֵינוֹ חַם דַּיּוֹ, וּמִתּוֹךְ עִסּוּקוֹ בְּהַטְמָנַת הַסִּיר כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל חֻמּוֹ, הוּא יְחַמֵּם אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת עַל הָאֵשׁ.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַגמרא קוֹרֵא לָהֶם "מוֹסִיפִים הֶבֶל" - דהיינו שהֵם פּוֹלְטִים חֹם. מְדֻבָּר בְּסוּגֵי אֲבָנִים מְיֻחָדוֹת וּבָחֳמָרִים שׁוֹנִים שֶׁטִּבְעָם לִפְלֹט חֹם. בִּדְבָרִים אֵלֶּה אָסְרוּ חֲזַ"ל לְהַטְמִין גַּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
מַדּוּעַ הֵבִיאוּ הִלְכוֹת שַׁבָּת בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַתְרָא?
זאת מפני שלוֹמְדִים שֶׁהֶחֳמָרִים הַלָּלוּ שֶׁפּוֹלְטִים חֹם, עֲלוּלִים לְהַזִּיק לְמִבְנִים, וְלָכֵן אָדָם שֶׁעוֹמֵד לְאַחְסֵן חֳמָרִים כָּאֵלֶּה, צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לְהַרְחִיקָם מִכָּתְלֵי הַבִּנְיָן שֶׁל שְׁכֵנָיו.
