חֲלוֹם חָלַמְתִּי
כֻּלָּם חוֹלְמִים חֲלוֹמוֹת, ולִפְעָמִים אָנוּ חוֹלְמִים עַל דְּבָרִים שֶׁקָּרוּ לָנוּ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, כִּי כָךְ טֶבַע הָאָדָם שֶׁבַּלַּיְלָה הוּא חוֹלֵם עַל דְּבָרִים שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הוּא חָשַׁב עֲלֵיהֶם.
בְּדַף זֶה אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי אִם אָדָם חָלַם שֶׁעוֹשִׂים לוֹ "נִדּוּי", הוּא צָרִיךְ לְהַתִּיר אֶת הַנִּדּוּי שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי שֶׁעֲשָׂרָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יַגִּידוּ "מֻתָּר לָךְ". אֶת מִי מְנַדִּים? אָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרוֹת מְסֻיָּמוֹת.
מַדּוּעַ הוּא צָרִיךְ לְהִתְיַחֵס לַחֲלוֹם?
הָרִיטְבָ"א במַסֶּכֶת תַּעֲנִית מַסְבִּיר, כִּי אָמְנָם חֲכָמֵינוּ אָמְרוּ שֶׁדִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת אֵינָם כְּלוּם, אֲבָל אִם אָדָם חָלַם חֲלוֹם מִסּוּג כָּזֶה, הוּא צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁבְּכָךְ רוֹצִים לַעֲזֹר לוֹ מִשָּׁמַיִם לְהִתְעוֹרֵר לבדוק את עצמו ואת מעשיו ולשפר אותם.
לָכֵן, אָדָם שֶׁחָלַם חֲלוֹם כָּזֶה – ומשפר את התנהגותו, אַחַר כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב עַל כָּךְ שֶׁמִּשָּׁמַיִם עָזְרוּ לוֹ לְהָבִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּפֵּר.
