חֲזָקָה
כְּלָל יְסוֹדִי בְּדִינֵי הַתּוֹרָה קוֹבֵעַ: "הַעֲמֵד דָּבָר עַל חֶזְקָתוֹ". כְּלוֹמַר, אִם הִתְעוֹרֵר סָפֵק וְאֵינֶנוּ יוֹדְעִים כֵּיצַד לִנְהֹג, וּבָרוּר לָנוּ מֶה הָיָה הַמַּצָּב לִפְנֵי הַסָּפֵק - אֵין מְשַׁנִּים מְאוּמָה.
מֵהֵיכָן יוֹדְעִים אֶת הַהֲלָכָה הַזּוֹ? מִדִּינֵי נְגָעִים. הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, שֶׁאִם כֹּהֵן נִכְנַס לְבַיִת וְרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ נֶגַע בַּקִּיר שֶׁל הַבַּיִת, הוּא יוֹצֵא מֵהַבַּיִת וּמַכְרִיז שֶׁהַבַּיִת טָמֵא.
נִשְׁאלת השְׁאֵלָה: מַדּוּעַ הַכֹּהֵן מַכְרִיז שֶׁהַבַּיִת טָמֵא? אומנם כְּשֶׁהוּא הָיָה בְתוֹךְ הַבַּיִת הוּא רָאָה אֶת הַנֶּגַע, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחֲרֵי שֶׁהוּא יָצָא מֵהַבַּיִת, הַנֶּגַע כְּבָר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ וְכָעֵת כְבָר אֵין נֶגַע!
הַתְּשׁוּבָה הִיא: "חֲזָקָה".
מֵאַחַר שֶׁכְּשֶׁהוּא הָיָה בְתוֹךְ הַבַּיִת הוּא רָאָה אֶת הַנֶּגַע, אָנוּ אוֹמְרִים, שֶׁכָּל עוֹד לֹא קִבַּלְנוּ יְדִיעָה שֶׁהַנֶּגַע כְּבָר אֵינֶנּוּ, אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַנֶּגַע עֲדַיִן קַיָּם.
זֶהוּ דִין "חֲזָקָה". כָּל עוֹד אֵין לָנוּ יְדִיעָה בְרוּרָה שֶׁמַּשֶּׁהוּא הִשְׁתַּנָּה, אָנוּ מַעֲמִידִים שֶׁהוּא לֹא הִשְׁתַּנָּה.
