הָאָמוֹרָא אַבַּיֵּי

בְּדַף זֶה בגמרא מוּבָאִים דְּבָרִים אֲחָדִים שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי בְּשֵׁם אִמּוֹ. יֶשְׁנָם מְקוֹמוֹת נוֹסָפִים בַּתַּלְמוּד בָּהֶם אוֹמֵר אַבַּיֵּי: "אָמְרָה לִי אֵם", כָּךְ אָמְרָה לִי הָאִמָּא, וְהוּא מֵבִיא מִדְּבָרֶיהָ.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי נִפְטְרָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּלְדָה אוֹתוֹ וְהוּא מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיר אוֹתָהּ. דּוֹדוֹ, רַבָּה בַּר נַחְמָנִי, לָקַח אוֹתוֹ, אִמְּצוֹ וְגִדֵּל אוֹתוֹ כְּבֵן. אֶת הָאִשָּׁה שֶׁל הַדּוֹד שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה הָאִמָּא הַמְּאַמֶּצֶת שֶׁלּוֹ, הוּא כִּנָּה "אֵם".

אַבַּיֵּי לֹא הָיָה יָתוֹם רַק מֵאֵם, אֶלָּא גַם מֵאָבִיו, שֶׁנִּפְטַר עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלַד. לָכֵן קָרְאוּ לוֹ "אַבַּיֵּי", כִּי רָאשֵׁי הַתֵּבוֹת שֶׁל "אַבַּיֵּי" הֵם "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" - פָּסוּק בְּסֵפֶר הוֹשֵׁעַ.

יֵשׁ מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד, בָּהֶם מְכֻנֶּה אַבַּיֵּי בְּשֵׁם "נַחֲמָנִי" מפני שֶׁרַבָּה, הַדּוֹד שֶׁגִּדֵּל אוֹתוֹ, אָהַב מְאֹד אֶת אַבַּיֵּי וְהוּא קָרָא לוֹ "נַחְמָנִי", כְּפִי שֶׁקָּרְאוּ לְאָבִיו שֶׁל רַבָּה.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).