הַקֶּשֶׁר בֵּין מַסֶּכֶת נְדָרִים לְבֵין מַסֶּכֶת נָזִיר

בְּמַאֲמָר זֶה נַבְחִין כִּי יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים מְשֻׁתָּפִים בֵּין נְזִירוּת לְבֵין נְדָרִים, עֲלֵיהֶם לָמַדְנוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים.
אַתֶּם וַדַּאי זוֹכְרִים כִּי אָדָם שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ נֶדֶר יָכוֹל לָלֶכֶת לְחָכָם מֻמְחֶה, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים רְגִילִים, וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עַל הַנֶּדֶר, כְּדֵי שֶׁהֵם יַתִּירוּ לוֹ אֶת הַנֶּדֶר. כָּךְ גַּם דִּינוֹ שֶׁל הַנָּזִיר. הַנָּזִיר יָכוֹל לָלֶכֶת לְחָכָם מֻמְחֶה אוֹ לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עַל כָּךְ שֶׁהוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ נְזִירוּת וְהֵם יְכוֹלִים לְהַתִּיר לוֹ אֶת הַנְּזִירוּת!
עוֹד לָמַדְנוּ בַּמַּסֶּכֶת נְדָרִים, כִּי יַלְדָּה עַד גִּיל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וָחֵצִי שֶׁקִּבְּלָה עַל עַצְמָהּ נֶדֶר, אָבִיהָ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת הַנֶּדֶר שֶׁלָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ הוּא שׁוֹמֵעַ שֶׁהִיא נָדְרָה. דִּין זֶה קַיָּם גַּם לְגַבֵּי נְזִירוּת, שֶׁאִם אָב שׁוֹמֵעַ שֶׁבִּתּוֹ קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ נְזִירוּת הוּא יָכוֹל לְבַטֵּל לָהּ אֶת נְזִירוּתָהּ!