"הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בָּעִדִּית"
בְּדַף מ"ח מַתְחִיל הַפֶּרֶק הַחֲמִישִׁי בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין - פֶּרֶק הַנִּזָּקִין.
הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת בַּמִּשְׁנָה הֵן: "הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בָּעִדִּית". נַסְבִּיר אֶת הַדְּבָרִים בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהִזִּיק מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ. מַזִּיק - צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, כַּמּוּבָן. אֲבָל, הִתְבָּרֵר שֶׁלַּמַּזִּיק לֹא הָיָה כֶּסֶף, רַק קַרְקָעוֹת הָיוּ לוֹ. במקרה שכזה פּוֹנִים לְבֵית הַדִּין.
פָּנָה הַנִּזָּק לְבֵית הַדִּין וְסִפֵּר לָהֶם אֶת דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה, וְשָׁאַל אוֹתָם: "לַמַּזִּיק יֵשׁ קַרְקָעוֹת אֲחָדוֹת, מֵאֵיזוֹ קַרְקַע עָלַי לִגְבּוֹת אֶת הַחוֹב שֶׁל הַנֵּזֶק?".
בֵּית הַדִּין הֵשִׁיבוּ לוֹ: "הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בָּעִדִּית" - אַתָּה יָכוֹל לִגְבּוֹת אֶת הַקַּרְקַע הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, כִּי מִי שֶׁהִזִּיקוּ לוֹ חֵפֶץ, רַשַּׁאי לְקַבֵּל תְּמוּרַת הַנֵּזֶק אֶת הַקַּרְקַע הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמַּזִּיק.
