גּוֹד אוֹ אִגּוּד
בְּדַף י"א לָמַדְנוּ עַל חָצֵר שֶׁ"אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה", כַּזָּכוּר מְדֻבָּר בְּחָצֵר קְטַנָּה וְהַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁאִם אַחַד הַשֻּׁתָּפִים רוֹצֶה לְהַפְסִיק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת וּלְחַלֵּק אֶת הֶחָצֵר לִשְׁנַיִם הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְרִיחַ אֶת הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי לְהַסְכִּים לְכָךְ.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים כִּי לְשִׁיטַת אַחַד הָאֲמוֹרָאִים, רַב יְהוּדָה, קַיָּם בְּכָל זֹאת אֹפֶן אַחֵר, שֶׁמְּאַפְשֵׁר לְאוֹתוֹ שֻׁתָּף לְפָרֵק אֶת הַשֻּׁתָּפוּת. הוּא פּוֹנֶה לַחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: אם אֵינְךָ רוֹצֶה לַחֲלֹק אז בוא נַחֲלִיט כַּמָּה שָׁוָה הֶחָצֵר, וְאִם אַתָּה רוֹצֶה - קְנֵה מִמֶּנִּי אֶת חֶלְקִי, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה - אֲנִי אֶקְנֶה מִמְּךָ אֶת חֶלְקְךָ, אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא מַסְכִּים שֶׁנִּשָּׁאֵר שֻׁתָּפִים". אכן על פי הַדִּין הַשֻּׁתָּף הַשֵּׁנִי חַיָּב לִבְחֹר בְּאַחַת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת.
הֲלָכָה זוֹ מְכֻנָּה "גּוֹד אוֹ אִגּוּד", מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה גּוֹד בַּשָּׂפָה הָאֲרַמִּית הִיא חִתּוּךְ אוֹ קְצִיצָה, לְמָשָׁל לִקְצֹץ אִילָן אוֹמְרִים "גּוֹדוּ אִילָנָא" וְלִפְעָמִים הַמּוּבָן שֶׁלָּהּ הוּא "קְצִיצַת דָּמִים" - קְבִיעַת סְכוּם, וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ: "הַחֲלֵט: "גּוֹד" - קְבַע סְכוּם וּלְפִיו אֲנִי אֶמְכֹּר לְךָ אֶת חֶלְקִי, אוֹ "אִגּוּד" - אֲנִי אֶקְבַּע סְכוּם וּלְפִיו תִּמְכֹּר לִי אֶת חֶלְקְךָ".
