בִּטּוּל עִסְקָה
בַּדַּף הַקּוֹדֵם לָמַדְנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לִמְכֹּר חֵפֶץ בִּמְחִיר יָקָר מֵעֶרְכּוֹ הָאֲמִתִּי, אִם הַקּוֹנֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּחִיר יָקָר.
מָה עוֹשִׂים אִם בְּכָל זֹאת אָדָם מָכַר חֵפֶץ בִּמְחִיר יָקָר? הַאִם הָעִסְקָה מִתְבַּטֶּלֶת? הַאִם הַקּוֹנֶה רַשַּׁאי לִדְרֹשׁ אֶת הָעֹדֶף מִן הַמּוֹכֵר?
וּבְכֵן, יֶשְׁנָן שָׁלֹשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת:
א. אִם הַחֵפֶץ נִמְכַּר קְצָת יוֹתֵר יָקָר מִמְּחִירוֹ, הָעִסְקָה אֵינָהּ מִתְבַּטֶּלֶת, וְהַמּוֹכֵר אֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֹדֶף.
ב. אִם הַחֵפֶץ נִמְכַּר יָקָר יוֹתֵר בְּשִׁשִּׁית מִמְּחִירוֹ הָאֲמִתִּי - הָעִסְקָה אֵינָהּ מִתְבַּטֶּלֶת, אֲבָל הַמּוֹכֵר חַיָּב לְהַחֲזִיר לַקּוֹנֶה אֶת הָעֹדֶף. לְמָשָׁל, אִם הַמּוֹכֵר מָכַר בְּשִׁשִּׁים שְׁקָלִים רַמְקוֹלִים שֶׁשָּׁוִים חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, הֲרֵי הוּא לָקַח שִׁשִּׁית מְיֻתֶּרֶת מִן הַקּוֹנֶה. בַּתלמוד הַשִּׁשִּׁית מְכֻנָּה "שְׁתוּת".
ג. אִם הַחֵפֶץ נִמְכַּר בְּיֹקֶר שֶׁל יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁית - הָעִסְקָה בְּטֵלָה לַחֲלוּטִין וְעַל הַמּוֹכֵר לְהַחֲזִיר לַקּוֹנֶה אֶת כָּל סְכוּם הַקְּנִיָּה.
