בְּלִי נֶדֶר
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁרָאוּי לְהִמָּנַע מִלִּנְדֹּר נֶדֶר. מַדּוּעַ?
כִּי יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִדֹּר נֶדֶר וּלְבַסּוֹף יִשְׁכַּח שֶׁנָּדַר וְיַעֲבֹר עַל נִדְרוֹ וְכָךְ יִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמוּר. לָכֵן עָדִיף שֶׁאָדָם לֹא יִדֹּר נְדָרִים כְּלָל, אֲפִלּוּ אִם בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ לְקַיֵּם אֶת נְדָרָיו.
הַ"שֻּׁלְחָן עָרוּךְ", בחלק יורה דעה, פּוֹסֵק כִי גַם אָדָם שֶׁרוֹצֶה לָתֵת צְדָקָה עָדִיף שֶׁלֹּא יִדֹּר נֶדֶר, כִּי יֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא לְבַסּוֹף יִשְׁכַּח שֶׁנָּדַר אֶת הַנֶּדֶר, אֶלָּא כָּךְ יַעֲשֶׂה: כְּשֶׁיִהְיֶה הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ - יִתֵּן אוֹתוֹ לִצְדָקָה.
וּמַה יַּעֲשֶׂה אִם עוֹרְכִים מַגְבִּית לִצְדָקָה וְגוֹבִים כֶּסֶף מִכָּל הַצִּבּוּר? בְּמִקְרֶה כָזֶה יֹאמַר: "אֲנִי מִתְחַיֵּב לָתֵת צְדָקָה בְּלִי נֶדֶר", וְכָךְ גַּם אִם יִשְׁכַּח, חָלִילָה, לֹא יַעֲבֹר עַל אִסּוּר נֶדֶר. גַּם כְּשֶׁעוֹלִים לַתּוֹרָה בַּשַּׁבָּת, וְרוֹצִים לְהִתְחַיֵּב צְדָקָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, מַקְפִּידִים לוֹמַר "בְּלִי נֶדֶר", כְּדֵי לֹא לְהִכָּשֵׁל בַּעֲווֹן נְדָרִים.
