אבידה שאין בה סימן
פרק אלו מציאות עוסק בכמה סוּגֵי יֵאוּשׁ של אנשים מחפץ שאבד להם.
למשל, אָדָם הָלַךְ בְּשׁוּק במָקוֹם שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים בּוֹ הֵם יְהוּדִים שיקפידו על מצוות השבת אבידה, וְקָנָה שָׁעוֹן חדש בַּחֲנוּת שְׁעוֹנִים. דַּקּוֹת אֲחָדוֹת אַחַר כָּךְ הוּא הִבְחִין לְצַעֲרוֹ הָרַב שֶׁהַשָּׁעוֹן אָבַד לו. הָאִישׁ אֵינוֹ מַכִּיר אֶת שְׁעוֹנוֹ הֶחָדָשׁ, אֵין לוֹ עָלָיו כָּל סִימָן, וְלָכֵן הוּא מִתְיָאֵשׁ, מפני שגַּם אִם מִישֶׁהוּ יִמְצָא אֶת הַשָּׁעוֹן וְיִתְלֶה מוֹדָעוֹת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, הֲרֵי הַמְאַבֵּד צָרִיךְ לִמְסֹר סִימָנִים שֶׁיַּרְאוּ שֶׁהַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ, וְלוֹ, מכיוון שזה שעון חדש, אֵין כָּל סִימָנִים.
חָלְפוּ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת ואיש אחד נִכְנַס אֶל חֲנוּת הַשְּׁעוֹנִים וְאָמַר למוכר: "מָצָאתִי שָׁעוֹן לְיַד הֶחָנוּת, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁל מִי הוּא?" בַּעַל הֶחָנוּת הִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַשָּׁעוֹן וְהוּא יָדַע שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַקּוֹנֶה שֶׁאִבֵּד אוֹתוֹ, עם זאת לְפִי הַהֲלָכָה אֵין חוֹבָה לְהַחֲזִירוֹ לַמְאַבֵּד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּבָר הִתְיָאֵשׁ.
