שלחם מיד בבוקר, שלא רצה לתת להם פת שחרית

ויקם בלעם בבקר וגו' (כב, ג).

אולי לפי שהיתה בשורה רעה להם, לא רצה לגלות להם בלילה, לפי מה שאמרנו (לעיל בפסוק ח) שהיו במלונו עצמה והמתין עד הבקר:

 או ירצה שלא קם מתרדמתו עד הבקר, והוא אומרו ויקם בלעם בבקר, ולא קודם, או אפשר שידבר הכתוב בגנות בלעם ששלחם מהר כדי שימהר לשלוח אחרים נכבדים או להודיע צרות עינו שמהר לשלחם קודם הגעת זמן האוכל, היפך מנדיבות אבי הנערה פלגש בגבעה שאמר לחתנו שעמד ללכת בבקר, סעד לבך פת לחם ואחר תלכו (שופטים יט ה), כי זה הרשע הוא מקור הצרות עין, וקם בבוקר לשלחם, ואמר להם שילכו לארצם כי חש שיתעכבו בעיר וסעודתם עליו

אור החיים - בפרשתנו